בעקבות פסק הדין, התאחדות המלונות מתכננת לפעול במספר ערוצים.
פסק דין בהמ"ש המחוזי בבאר שבע כנגד משכירי וילות למטרות נופש לטווח קצר
ביום 11/08/22 ניתן פסק דינו של ביהמש המחוזי בבאר שבע בערעורם של 4 בעלי וילות שונות במצפה רמון נגד צו הגבלת פעילות שיפוטי שניתן נגדן ואסר עליהן להמשיך ולהפעיל את הווילות שלהן למטרות נופש בניגוד לייעוד המקרקעין תוך גרימת מטרד לשכנים (מצ"ב פסק הדין המלא).
נקבע כי "השימוש שעושים במקרקעין (וילות מגורים, הח"מ) בהשכרתן כיחידות נופש, לצורכי חופשה וקיט של שוכרים מזדמנים לתקופות קצובות וקצרות, לא עולה בקנה אחד עם ייעוד המקרקעין למגורים, כפי שנקבע בתוכניות ובהתאם להיתרים שניתנו לבניית וילה קדם, תהילת המדבר, אחוזת המלכה ולבנה במדבר."
לעניין השאלה המשפטית קבע בית המשפט, כאמור, שיש הבחנה משמעותית בין שימוש במקרקעין כ"בית מגורים" לבין שימוש במקרקעין כ"יחידת אירוח לצרכי נופש" או "יחידת נופש". בית המשפט ציטט פסיקה העומדת על ההבחנה שבין שימוש מיוחד לצורך בילוי חופשות ובין השימוש הרגיל בדירת מגורים. בין השאר ציטט בית המשפט מתוך עע"ם 2273/03 אי התכלת שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע (7.12.06), ועע"ם 8411/07 מעוז דניאל בע"מ נ' אדם טבע ודין "אגודה ישראלית להגנת הסביבה" (28.1.10)."
תקדימים אלה, ככל תחום אחר במשפט, יסייעו לאזרח לדעת המותר והאסור, לרשויות האכיפה לדעת אימתי נכון לנקוט בצעדי אכיפה, ולבתי המשפט להכריע במקרה של מחלוקת. תקדימים, אשר יכריעו במקרים גבוליים משני הצדדים, יצמצמו את השטח הגבולי במשך הזמן. כך, בעתיד, ייתכן שניתן יהיה להעמיד לדין פלילי בגין שימוש חורג, אם יהיה בכך עניין לציבור, גם במקרים שהיום אולי נראים גבוליים. מכל מקום, כאמור, ענייניהם של המערערים דנן רחוקים מלהיות מקרים גבוליים, ואינם מעוררים שאלה משפטית של ממש.
כפי שציינה ב"כ המשיבה, אין זה המקרה הראשון, ובתי המשפט כבר החלו במלאכה זו, בהקשר דנן ובהקשר למקרים מתאימים אחרים. התקדימים החשובים ביותר הם כמובן פסיקת בית המשפט העליון במקרים של ניסיון לעשות שימוש בדירות נופש לשם מגורי קבע, כאמור לעיל.
התאחדות המלונות לומדת את המשמעויות האופרטיביות של פסק הדין וההשלכות האפשריות שלו על פעילות השכרת הדירות לטווח קצר בכל הארץ ותפעל במספר ערוצים. נעדכן בקרוב.
מנכ"ל התאחדות המלונות תל אביב, מר אלי זיו התראיין השבוע באתר דבר
"נכון עשה בית המשפט שאמר שאי אפשר לעשות את זה וזה מחייב היתר לשימוש חורג בקרקע", זו פרוצדורה מול הוועדה המקומית – להצהיר שאתה רוצה לשנות את הייעוד ממגורים למלונאות. ב-99% מהמקרים היא לא תאשר, כי חסרים בישראל מגורים. אם היא תאשר, יהיה תשלום של היטל השבחה. אין שינוי ייעוד בלי היטל. התופעה הזו חיסלה כמעט את האפשרות לבנות בתי מלון עממיים בתל אביב".
אנחנו העברנו לעיריית תל אביב-יפו כתובות של יותר מ-100 מבנים שלמים שהפכו למלון, בלי רישיון עסק ובלי שום רגולציה. זה מלון שלא נבדק משטרתית, תברואה, כיבוי אש. כלום. הכול לא חוקי. הקרקע היא למגורים, בלי שינוי ייעוד כחוק ובלי היתר שימוש חורג. גם רישיון עסק אין להם. בחלק ניכר הם לא שילמו מסים, אפילו מע"מ. גם כאלה שפחדו ושילמו מסים – שילמו כאילו על השכרה למגורים – 10% מס. מצאנו את עצמנו עובדים מול כלכלה שחורה. כיום יש תופעה של השכרת דירות גג ופנטהאוזים למסיבות. יש דירות כאלו שהכניסו מעל 200 אלף דולר בשנה".
ומה הפתרון?
"אם אתה סטודנט ובקיץ רוצה להשכיר את הדירה לחודש–חודשיים, זה יכול להיחשב ככלכלה שיתופית. עד 60 יום או 90 יום בשנה, זה בסדר. מעבר לכך, זה אסור. כל זמן שזה נעשה כחוק, אנחנו מוכנים להתחרות בכל אחד, אבל אם זה לא חוקי, זה לא הוגן. תראה מה עשו בעולם בנושא המס. ב-Airbnb, הם בעצמם כותבים שב-400 ערים בעולם הגיעו להסכמים של ניכוי מס במקור. כלומר, הם יודעים לעבוד בצורה חוקית. הם בטח יעשו משא ומתן על שיעור המס, אבל ברגע שיש הסכם של ניכוי במקור, יהיה דיווח ברור לגבי כל דירה שמשכירים אותה באופן הזה".
וכל עוד אין הסכם?
"התופעה רחבה מאוד בארץ. ב-2019 היו 5,000 דירות תיירות ללא היתר בירושלים. 4,000 באילת. וגם בנתניה ובחיפה. זה הולך למוקדי התיירות, ויש לנו חברות שמדווחות לנו על ההיקפים. יש בסך הכל 25 אלף דירות כאלה בישראל. כשאתה לוקח את הדירות האלה משוק הדיור לשוק התיירות, אתה מרסק את שוכרי הדירות. הרשויות ידעו על זה ולא לכלכו את הידיים. בא בית המשפט וקבע את העמדה".
לכתבה המלאה: https://www.davar1.co.il/397058/