כיום, חוקי זכויות היוצרים [1] מחייבים את מי שמשמיע מוסיקה בפומבי, לשלם תמלוגים לארגונים המאגדים זכויות יוצרים [2], תוך שהחוק לא מגביל את גובה התמלוגים.

כך, כל ארגון דורש סכומי כסף גבוהים ככל העולה על רוחו, בבחינת "Take it or leave it", ללא שום קורלציה בין עלויות ההפקה או התועלות הכלכליות הצומחות למשתמשים בגין ההשמעה, לבין סכומי התמלוגים הנדרשים מאיתנו.

סכומי התמלוגים במלונות ישראל מוערכים בכ-15 מלש"ח בשנה. בענף המסעדות מדובר בכ-140 מלש"ח בשנה. ישנם גופים נוספים המשלמים סכומי עתק, כמו בתי אבות, בתי חולים, קניונים, אולמות אירועים, מספרות, חנויות קטנות, תקליטנים ועוד.

השוואה בינ"ל שביצענו העלתה כי סכומי התמלוגים במלונות ישראל גבוהים בממוצע פי-7 מסכומי התמלוגים במדינות ה-OECD (בחלק מהמדינות גם פי 10).

לצערנו, בית הדין להגבלים עסקיים, כשנדרש לסוגיה, לא הסכים להיכנס לעניין בטענה כי אין זו מומחיותו [3].

אנו פועלים להפחתת העלויות והגברת הוודאות לכל הצדדים, על ידי הקמת גוף מקצועי שייקבע את סבירות סכומי התמלוגים, כנהוג בכל מדינות המשפט האנגלו-אמריקאי ובחלק ממדינות אירופה (טריבונל לקביעת תמלוגים) [4], וכן, יגבה את התמלוגים מהמשתמשים כנהוג בחו"ל [5] תוך שיוודא כי הכספים אכן מגיעים בסופו של יום לאומנים, ולא נבלעים במנגנונים ארגוניים כאלה ואחרים. צעד כאמור שייצר שקיפות, סבירות וודאות אצל משלמי התמלוגים וכן אצל היוצרים והמבצעים אשר יזכו גם הם לדעת לאילו סכומים הם זכאים.

 

[1] חוק זכויות יוצרים, תשס"ח – 2007; חוק זכויות מבצעים, תשמ"ד – 1984.

[2] היום אנו משלמים ל-5 ארגונים שונים: אשכולות , עיל"ם, אקו"ם, הפדרציה לתקליטים והפי"ל.

[3] ה"ע 8178-01-15 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים ואח' (11/1/17)

[4] הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (בית דין לתמלוגים) (הוראת שעה), התשס"ו – 2006; הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בענייני תמלוגים), התשע"ב–2012 (פ/3992/18).

[5] הצעת חוק תשלום תמלוגים לגורם גבייה יחיד (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018 (פ/5621/20)