מלונאים יקרים,
אני מבקש לעדכן אתכם בכמה נושאים:
2. ביקורות חדשות של רשות החשמל במלונות
3. גילוי דעת בנושא הגנת הפרטיות – מינוי ממונה בארגון האחראי על הגנה על הפרטיות DPO
4. תיקוני חקיקה: חוק הגנת הצרכן – הקלטת שיחות וחוק הכשרות – ביטול האפשרות לכשרות מחוץ לתחום
5. סבסוד רכישת מכולות אשפה אקולוגיות המצמצמות את כמות האשפה המפונה מהמלון
להלן הנושאים בהרחבה:
רפורמות בנושא רישוי עסקים – פאבים
ביום חמישי האחרון (16/7) נחתמו התקנות החדשות המפחיתות דרישות רישוי מפאבים [פריט 4.8] שמשמיעים מוסיקה, כך שלא יידרש עוד רישיון עסק של דיסקוטק (פריט 7.7 [ו]) מאותם פאבים.
המשמעות עבור בעלי העסקים: סוף לכפל הרישיונות, קיצוץ משמעותי בדרישות האבטחה היקרות, צמצום בביורוקרטיה, וחיסכון של מאות אלפי שקלים לכל בית העסק.
במשך שנים נוהל דיון סביב השאלה מהו מועדון? ומהו בר. בתאריך 15.7.26 פורסם ברשומות המפרט האחיד לפריט 4.8 – דרישות נותני האישור להקמת בר + בר עם ריקודים (דאנס-בר).
להלן עיקרי שינויים:
שינוי זה אמורל הביא לחסכון של עשרות אלפי שקלים לכל עסק.
קראו בהרחבה בלינק:
ביקורות חדשות של רשות החשמל במלונות
לאחרונה התבשרנו כי רשות החשמל החלה לבצע ביקורות בבתי המלון, בעקבות אסון שקרה באחד המלונות באילת בו ילד התחשמל בבריכת המלון ונפצע קשה.
לפי סעיף 9 לחוק החשמל, תשי"ד – 1954 ("החוק"), יש למנהל החשמל סמכות ביקורת:
" 9. (א)המנהל רשאי להסמיך מפקחים לעניין חוק זה.
(ב)מפקח רשאי, בכל עת, לערוך בקורת על מנת להיווכח אם מתקיימות הוראות חוק זה; בעריכת בקורת כאמור רשאי
המפקח להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שנמצא בו מתקן חשמלי, או שעוברים בו על הוראה
מהוראותיו של חוק זה, ולבדוק, וליטול עמו לשם בדיקה, כל דבר הנוגע לאותו ענין, לרבות תכניות ופנקסים.
(ג)כל אדם הנוגע בדבר חייב, ככל שיידרש על ידי מפקח, למסור ידיעות ומסמכים שיש בהם, לדעת המפקח, כדי להקל על
ביצועו של חוק זה, אולם לא יידרש אדם למסור ידיעות ומסמכים שיש בהם כדי להפלילו."
סעיף 5 לחוק מעניק למנהל החשמל סמכות סל להגן על שלום הציבור, לרבות: "רשאי המנהל, מטעמי בטיחות לאדם או לרכוש, להורות, בצו חתום בידו, על הפסק הפעלתו של מתקן חשמלי או השימוש בו, או להתנות את המשך ההפעלה או השימוש בקיום תנאים שפורטו בצו."
עם זאת, אנו מבקשים לחזור על המלצתנו הנוגעת לכל הרגולטורים ולכל הביקורת – זכותכם לקבל את תוצאות סיכום הביקרת בכתב.
בנוסף, אף שהדבר מצוי כרגע בבדיקה נוספת שלנו, ככל הנראה, ספק אם יש להם סמכות לדרוש התקנת ו/או הוספת מתקנים או אמצעים חדשים / נוספים על הקיים.
אשמח שכל מי שעבר ביקורת של רשות החשמל וקיבל דרישות לשינוי / הוספת אמצעים ומכשירים ו/או במהלך הביקורת גורמי הפיקוח המליצו למלון כל מיני המלצות על ספקים – לעדכן אותי בפרטים באופן פרטי.
ראו גילוי דעת של רשות התחרות באשר לסוג הגופים והחברות שצריכים למנות ממונה פנימי על הגנת הפרטיות בחברה (DPO):
המלונות עשויים להיכלל בקטגוריית גופים המעבדים מידע בעל רגישות מיוחדת או גופים שמבצעים פעולות עיבוד של מידע אישי על מספר גדול של בני אדם ייחשבו לפעולות עיבוד "בהיקף ניכר", גם אם המידע איננו רגיש במיוחד.
בנוסף לגופים המחויבים במינוי ממונה על הגנת הפרטיות בהתאם להסדר שנקבע בחוק, גם בארגונים עליהם לא מוטלת חובה חוקית, מומלץ לשקול מינוי זה. מינוי ממונה על הגנת הפרטיות תורם משמעותית לשיפור הציות לדיני הגנת הפרטיות, מחזק את תפיסת האחריות הארגונית בניהול מידע אישי ומחזק את היכולת ליישם עקרונות של מידתיות בשמירה על הזכות לפרטיות במסגרת פעילות הגוף, מקום בו יש חובה כזו. מינוי ממונה על הגנת הפרטיות גם תואם את האינטרסים העסקיים של הגוף עצמו.
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בעניין מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שנכנס לתוקף בחודש אוגוסט 2025, מטיל חובה חדשה ומשמעותית על גופים ציבוריים ושורה ארוכה של ארגונים במשק: מינוי ממונה הגנת הפרטיות (DPO). חובה זו, המהווה חידוש מרכזי בחוק, נותנת ביטוי לעקרון האחריותיות (Accountability) ונועדה להבטיח הגנה מיטבית על מידע אישי.
הנוסח הסופי של גילוי הדעת שמפרסמת הרשות מבהיר את היקף תחולת חובת המינוי ואת דרישות הידע והכישורים הנדרשים מן הממונה, שקבע החוק.
גילוי הדעת מדגיש כי ייעודו של הממונה על הגנת הפרטיות הוא לא רק להבטיח את קיום הוראות החוק בארגון, אלא לפעול לקידום ושיפור ההגנה על הפרטיות ואבטחת המידע גם מעבר למינימום הקבוע בדין. בגילוי הדעת מפרטת הרשות את תוכן תפקידיו השונים של הממונה לפי החוק, ובהם לקדם תרבות פרטיות בארגון, לייעץ להנהלה ולעובדים, להדריך, לבקר את העמידה בהוראות החוק, לטפל בפניות נושאי מידע ולשמש איש קשר מול הרשות להגנת הפרטיות. הממונה נדרש להיות בעל ידע מעמיק בדיני הגנת הפרטיות, הבנה הולמת בטכנולוגיה ואבטחת מידע, והיכרות עם תחומי פעילות הארגון
תיקוני חקיקה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73), התשפ"ה-2025. הצעת החוק קובעת כי עוסקים יחויבו להקליט שיחות טלפון עם צרכנים בעסקאות מסוימות, לשמור את ההקלטות ולמסור אותן לצרכן לפי בקשתו.
אף שענף המלונאות אינו נכלל סוגי העסקים והעסקאות בהן העסק נדרש להקליט את השיחה ולספק לצרכן לבקשתו, אנו מעדכנים אתכם לידיעה.
להלן סוגי העסקים הנכללים בחוק: עסקה לשירותי תיווך לקבלת הלוואה; שירות לאיתור כספים; עסקה למתן שירות בדיקת זכויות רפואיות; עסקת בדיקת זכאות להחזר מס שלא מידי רו"ח או יועץ מס; עסקה למכירת ציוד קצה בתחום התקשורת, טלפוניה, סלולר, גישה לאינטרנט, שידורי לווין וספק תוכן; עסקה לתיקון שיפור או מחיקת נתוני או דירוג אשראי; עסקה מתמשכת לשירותי תחזוקה ותיקונים של טובין; עסקה מתמשכת לשירותי רפואה; שירות להספקת גז ושירות בנקאי ללקוח.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73), התשפ"ה-2025.
הצעת החוק קובעת כי עוסקים יחויבו להקליט שיחות טלפון עם צרכנים בעסקאות מסוימות, לשמור את ההקלטות ולמסור אותן לצרכן לפי בקשתו.
על פי ההצעה, בעסקאות מהסוגים המנויים בתוספת התשיעית החדשה שמחירן הכולל 750 ש"ח לפחות (ועסקה שסכומה אינו ידוע ייחשב ככזו), יידרש העוסק להקליט כל שיחה קולית עם הצרכן, להודיע לצרכן בתחילת השיחה כי היא מוקלטת וכי הוא זכאי לקבלה, ולשמור את ההקלטה שנתיים לפחות אם נכרתה עסקה או שישה חודשים אם לא נכרתה. הצרכן יהיה זכאי לקבל את השיחה המוקלטת ופירוט מועדי שיחות בתוך 10 ימי עסקים, ללא תשלום בפעם הראשונה בתקופה הקובעת. עוסק שלא ימסור שיחה מוקלטת לצרכן שביקש זאת ייחשב בהליך אזרחי כמי שהודה בגרסת הצרכן לגבי תוכן השיחה או קיומה, ולא יוכל להגיש את ההקלטה כראיה אלא ברשות בית המשפט. בצד ההוראות נקבעים עיצומים כספיים על הפרת החובות.
התוספת התשיעית כוללת, בין היתר, עסקאות מכר טובין בעקבות פנייה שיווקית (למעט מזון), שירותי תיווך להלוואות, איתור כספים, בדיקת זכויות רפואיות, החזרי מס שלא בידי בעלי רישיון, שירותי תקשורת וטלוויזיה, תיקון נתוני אשראי, עסקאות מתמשכות לתיקונים ותחזוקה, שירותי רפואה ואספקת גז.
ההצעה מטילה חובות מקבילות גם על גופים פיננסיים המשווקים שירותים בשיחות טלפון יזומות ללקוחות יחידים: תאגידים בנקאיים, מבטחים וסוכני ביטוח, נותני שירותים פיננסיים בעלי רישיון מורחב וגופים פנסיוניים. גופים אלה יחויבו בהקלטה, בהודעה ללקוח, בשמירה למשך שנתיים לפחות ובמסירה בתוך 10 ימי עסקים, בצד עיצומים כספיים וכללים ראייתיים דומים.
2. חוק איסור הונאה בכשרות – ביטול הרפורמה
ביום חמישי 16/7/26, עבר תיקון לחוק איסור הונאה בכשרות, בהתאם לפסיקת בג"ץ בנושא (שדרשה ניתוק זיקה בין משגיח למושגח) אשר בין היתר, קבעה כי עוד שנתיים – לא ניתן יהיה לרכוש שירותי השגחה ממועצה דתית שאיננה בתחום היישוב בו פועל המלון (למעשה – ביטול הרפורמה בכשרות משנת 21' שפתחה את הכשרות לתחרות).
אנחנו הצלחנו לדחות את מועד תחילת החוק בכשנתיים, ולחייב התקנת תקנות אשר יגנו על המלונות הנאלצים להלין את המשגיח במלון כך שהדבר לא ייחשב כמתן טובת הנאה בלתי חוקית.
המשמעות מבחינת המלונות – עד התקנת התקנות ע"י שר הדתות וסיום תקופת ההסתגלות – הכל נשאר כמו היום.
סבסוד עלות רכישת מערכות טיפול בפסולת אורגנית (צמצום כמות האשפה) ותחשיב כדאיות כלכלית
כידוע, המלונות מייצרים כמויות אשפה אורגנית משמעותיות. בחלק מהרשויות – החלו לגבות אגרות בגין פינוי אשפה עודפת.
במקביל, המשרד להגנת הסביבה פרסם את הספקים הזוכים במכרז להתקנת מתקנים לטיפול מקומי בפסולת אורגנית (מזון וגזם) מופרדת במקור, בהיקף של 100-2000 ק"ג ליום.
המכרז מאפשר למלונות, כעסקים בעלי מטבחים וחדרי אוכל מוסדיים לרכוש את המתקנים הללו במחיר מסובסד של 50% מהעלות.
ניתן לרכוש מתקנים משלושת הספקים הכתובים באתר (גרין בין, אקו דראם, קומפוסט ניישן) פרטים נוספים על הזוכים ניתן למצוא באתר: https://www.gov.il/he/pages/organic_waste
במקביל, אנו בדין ודברים עם המשרד על מנת לנסות ולהגדיל את הסבסוד – ועל כן, נודה לקבלת תחשיב כלכלי ממלונות שבדקו את הנושא, על מנת להבין את הכדאיות הצפויה כתוצאה מהסבסוד כדי להבין מה ניתן לשפר.
