שלום,

נשאלתי האם מותר לאתר האינטרנט של רשת מלונות, להציג מחירים לתיירים ללא מע"מ, כך שמי שמתחבר עם IP זר יראה את המחיר ללא מע"מ.

בדקתי את הנושא.

על פי החוק הקיים, מותר למלון (ולאתר בית המלון) להציג מחיר לתיירים, רק אם מדובר בהצגה במטבע זר כשהוא ללא מע"מ ותוך שמצוין כי מחיר זה הינו לתיירים בלבד.

ראו להלן:

תקנה 19 לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), תשע"ג-2013 קובעת:

הצגת מחירים

19. (א) בעל בית מלון יפרסם ויציג באופן הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות –

(1) את מחיר השירות הניתן בו, כשהוא כולל כל מס, אגרה ותשלום חובה, וכל תשלום אחר הנלווה לשירות ושהצרכן אינו יכול לוותר עליו (להלן – מחיר כולל), ואת המחיר לתייר חוץ לאחר הפחתת המסים שהתייר פטור מהם, בציון מפורש ובולט לעין כי מחיר זה הוא לתייר חוץ בלבד, בכל מקום שבו הוא מציגם;

(2) את המחיר בעד שירות נוסף הניתן בבית המלון – בכל חדר, וכן בכל מקום שבו הוא ניתן;

(3) תפריט הכולל פירוט המנות, הארוחות והמשקאות ולצדו של כל פריט מחירו, בכל מקום בבית המלון שבו הם מוגשים.

(ב) מחיר כאמור בתקנת משנה (א) מותר להציג במטבע חוץ, ובלבד שהוא מוצג גם בשקלים חדשים כולל מס ערך מוסף לצד מחירו, או בלוח מחירים נפרד.

(ג) הוראות תקנה זו, לעניין הצגת מחירים, יחולו גם על פירוט מחירים בחשבוניות שנותן בית המלון.

(ד) מחיריהם של שירות ושירות נוסף המוצגים בבית מלון, יפורסמו בעברית ובאנגלית.

באופן דומה, גם תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), תשס"ה-2005 קובעות :

" (א) בית מלון רשאי להציג בכל מקום שבו מוצג מחיר, מחיר לתייר הכולל לינה ושירותים נוספים אגב לינה, לאחר הפחתת המסים שתייר פטור מהם, במטבע חוץ, ובלבד שצוין במפורש ובאופן בולט לעין כי מחיר זה הוא לתייר בלבד."

משאלו הם פניי הדברים, ועל מנת לבטח אתכם ולהבטיח שלא יבוצע ניצול לרעה של הדבר, אני מציע:

סינון על פי IP של מי שנכנס לאתר מחו"ל
רק מי שנכנס עם IP זר שאיננו ישראלי ייחשף למחירים ללא מע"מ
המחיר ללא מע"מ יהיה רק במטבע זר ולא בשקלים!
ייכתב באותיות ברורות ברחל ביתך הקטנה, כי מחירים ללא מע"מ הינם רק לתיירים שנכנסו לישראל עם אשרת תייר (B2) אשרת מעבר (B3) או דרכון דיפלומטי בלבד ולא למי ששוהה בישראל מכוח אשרת שהייה אחרת.

(ניתן להפנות להגדרת תייר לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975: "תייר" – יחיד השוהה בישראל על פי אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור, לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או מי שהוראות החוק האמור אינן חלות לגביו מכוח סעיף 17 לאותו חוק, למעט מי ששוהה בישראל על פי אשרה לישיבת ביקור כדי לעבוד זמנית בשכר בישראל.)