תנו לנוער לעבוד- מאמר יואב בכר
תנו לנוער לעבוד
*יואב בכר
חוק עבודת נוער שהינו חוק נפרד מחוק שעות עבודה ומנוחה, נחקק בשנת 1953 ע"י גולדה מאירסון (לימים מאיר), בתפקידה כשרת העבודה בממשלת דוד בן גוריון.
החוק ההיסטורי הזה, נועד להסדיר היבטים שונים בתעסוקת בני נוער, כמו: עבודות אסורות, בדיקות רפואיות, חופשה שנתית והסדרים אחרים, לרבות הוראה האוסרת בסעיף 21 לחוק על בני הנוער לעבוד ביום המנוחה השבועי. וכך נכתב בחוק: (א) לא יועסק נער במנוחה השבועית, שהיא: לפחות שלושים ושש שעות רצופות, ותכלול – לגבי נער יהודי – את יום השבת; לגבי נער שאיננו יהודי – את יום השבת, או את היום הראשון, או את היום השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.
רצף חוקי עבודה שחוקקה גולדה מאיר בשנות החמישים היוו תשתית לדיני העבודה במדינת ישראל, וגם חוק תעסוקת בני הנוער, שנכלל בהם, היה מתקדם ומהפכני לשעתו.
אלא, שבמהלך עשרות השנים שחלפו מאז, השתנו אי אלו דברים בעולם ובארץ, כך שהוראה גורפת לאסור עבודת בני נוער ביום המנוחה השבועי, בכל ענף במשק, לרבות בענפים עם היתר עבודה בשבת, נראית היום מיושנת ובעייתית.
בני נוער רבים, תלמידי תיכון, בעיקר בגילאי 18- 16 עובדים במהלך השנה, במיוחד בחופשת הקיץ ובחגים, בעבודות רבות ומגוונות. אחת העבודות המבוקשות על ידם היא עבודה בבתי מלון, בהם הם מועסקים במגוון תפקידים, בהם: נערי בריכה, עוזרים במועדוני הילדים, צוותי בידור, שוערים, בל בוייס, מלצרים, חדרנים ועוד. כל התפקידים הללו מתקיימים בסביבת עבודה טובה, בטוחה ונוחה. מרבית בתי המלון גם מגישים ארוחות חמות לעובדים (3 ארוחות ביום), וקיים בהם מערך הסעות, הן בתחבורה הציבורית והן בהסעות במוניות, בשעות הערב המאוחרות, בשבתות ובחגים (עד בתי בני הנוער).
אין חולק על כך שהעסקת בני נוער, בוודאי מגיל 16, במסגרות טובות ותומכות, היא ענין חיובי מבחינה חינוכית וערכית. נוער עובד, לרוב מסייע להוריו בעול הפרנסה, בעיקר באזורי הפריפריה, מהם מגויסים מירב עובדי המלונאות, וגם נותר לו פחות זמן לשוטטות ולבטלה.
ואכן, מנהלים בכירים רבים במלונאות החלו את דרכם בענף כך בצעירותם, בעת חופשות בית הספר. נדבקו בחיידק, התאהבו, וחזרו לבתי המלון בבגרותם.
אגב, בתי המלון הידועים ברמות סדר ואמינות גבוהות ביותר בתחום התעסוקה, וכפופים לחוק ולהסכמים קיבוציים, משלמים ביום המנוחה השבועי שיעור של 150% על כל שעת עבודה, כלומר: כלכלית, משתלם לעבוד ביום המנוחה השבועי.
הבעיה היא, שישנה התנגשות בין איסור העסקת בני הנוער ביום המנוחה השבועי, ובין הצרכים בפועל, שכן מירב העבודות מחייבות נוכחות מוגברת של ידיים עובדות בסופי השבוע, עת המלונות בדרך כלל עמוסים יותר מאשר בימי חול. בשנת 2008 החל משרד הכלכלה לבצע ביקורות ואכיפה קפדנית, והביא לכך שהמלונאים, שהעסיקו אז כ- 2,500 בני נוער ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה, הפסיקו כמעט לחלוטין את העסקתם, והעדיפו תחתם להעסיק עובדים מחברות כוח אדם וחברות קבלן שירותים, לרבות עובדים רבים ממבקשי המקלט.
תקופה ארוכה שאנו בענף מבקשים לשנות את סעיף איסור העבודה של הנוער ביום המנוחה השבועי, כך שיותאם לנוחותם ולצרכיהם של בני הנוער. לפי הצעתנו, נער/ה המועסקים במקום עבודה, בו קיים היתר כללי להעסקה במנוחה שבועית, מותר יהיה להעסיקו ביום המנוחה השבועית, ובלבד שבמקום שעות המנוחה השבועית שבמהלכן עבד, ייתן לו המעסיק, לכל המאוחר, תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה, שמספרן כמספר השעות בהן עבד כאמור (להלן מנוחת פיצוי).
אציין לסיום, שבענף המלונאות העובד בתפוסות מלאות דווקא בסופי השבוע, קיים פוטנציאל להעסקת כ 2,500-3,000 בני נוער שאינם מועסקים בגלל החשש לעבור עבירות על דיני עבודה.
החוק החדש יהיה מידתי , רק לענפים בהם קיים היתר עבודה ביום המנוחה השבועית.
האפשרות שבני הנוער יעבדו ביום המנוחה השבועי, הינה טובה למעסיקים, טובה לנוער וטובה מאד להוריהם.
בברכה
יואב בכר
סמנכ"ל משאבי אנוש – התאחדות המלונות בישראל
—————————————————————————————————————–
*יואב בכר הוא סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות בישראל, חבר במועצת הנוער וחבר בוועדת העבודה של נשיאות הארגונים העסקיים.
רחוב המרד 29,ת"ד 50066 תל-אביב 61500 טלפון 5170131- 03,פקס 5100197- 03