Skip to main content
התאחדות המלונות בישראל
מערכת פניות
הזמנת חופשה

מהתאוששות לצמיחה 2022: ומה על הרגולציה?

מהתאוששות לצמיחה 2022: ומה על הרגולציה?

מסתבר שהרגולציה על ענף המלונות היא לא פחות מדרקונית. הדרישות הנדרשות ממלונאים כוללת עשרות סעיפים וחלקם נדמים כמו המצאות ביזריות של אפרים קישון.

הרגולציה, אומרת יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות, מזכירה את אפרים קישון ותעלת בלאומילך. "אדם קם בבוקר ומחליט לחפור תעלה בלב תל אביב. למה? ככה. אף אחד לא יודע למה וגם לא עוצר אותו. לפעמים, זה מרגיש ככה גם אצלינו, המציאות עולה על הסאטירה", היא אומרת.

"בשנות ה-60 המדינה קדחה לאורך חופי הים התיכון לא מעט בארות שנועדו לאפשר למלונות שלאורך החוף לשאוב מי ים לצורך קירור הצ'ילרים", מספרת דניאלי, "לפני 3 שנים קם מישהו ברשות המים והחליט לחייב את המלונות בדמי מים על שאיבת מי הים. 1.5 מיליון ₪ בממוצע למלון בשנה. למה ? ככה. מי הים אגב, מוזרמים חזרה לים.

עוד סיפור קישוני טמון בארייחי חדרי האמבטיה, שכן, הרגולטור קובע לבתי המלון במפרט האחיד מה יהיה הצבע של הקרמיקה בחדרי האמבטיה והשירותים.

ומה עם הכשרות? "הרבנות מאוד מעורבת במגוון הירקות והפירות בארוחת הבוקר, מספרת דניאלי, "בנוהל הרבנות מצוין במפורש שאין כניסה למטבח לתירס, תותים, אספרגוס ברוקולי תאנים ושאר מזיקים. לעומת זאת הם מאפשרים בסלט רק עלים מגוש קטיף ואת החביתה להכין רק מליקר ביצים. למה? ככה".

האם שמעתם על 'חופשה לכל משגיח'? זו רגולציה ותיקה הקובעת שכל מלון צריך להקצות לכל משגיח כשרות ולבני משפחתו 2 חדרים, בהם הם יכולים להתארח בחינם 4 חודשים בשנה. "את ענף בתי המלון בישראל מסדירים 15 רשויות רגולטוריות", מספרת דניאלי מה זה לנהל מלון בישראל.

אין כמעט מי שעלה לבמה בוועידת ישראל למלונאות ולתיירות ולא טרח לציין את מחויבותו לפתרון ופרוק הרגולציה והחזרתה למימדים סבירים.

"הממשלה היא לא הפתרון לבעיות המלונאים, היא הבעיה", אמר בסגנונו הנחרץ ח"כ אביר קארה, סגן שר במשרד ראש הממשלה. "יש חוסר כדאיות בתיירות במדינת ישראל, זה ידוע. יש רגולציה ואנחנו תקועים. הממשלה נדרשת להפסיק להפריע למלונאים וכבר התחלנו בכך. בימים אלה אנחנו עובדים על פתרון עניין התמלוגים במוזיקה והגענו להסכמה עם משרד המשפטים שהמלונות לא יישלמו על השמעת מוזיקה בכל חדר. כמו כן, העברנו רפורמה גדולה לרישוי עסקים והסמכות, שעברה לרשות ההסדרה תחת משרד ראש הממשלה ויחד נהפוך ונשנה את המפרטים לפתיחת בתי עסק".

"אחד ההישגים הגדולים שלי זה ביטול ההיטל על עובדים זרים עליה אני עמלה מ-2015. הביטול הקל כלכלית על בעלי המלונות", סיפרה ח"כ מירב בן ארי, יו"ר ועדת בטחון הפנים, על חלקה.

על המאמצים להסדיר את הרגולציה סיפר ח"כ ולדימיר בליאק, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים בכנסת: "הקמנו את ראשות הרגולציה, שמטפלת בהורדת החסמים והאגרות על עובדים זרים, הגבוהות מדי ביחס לכל הענפים. כל אלה יעברו בתקציב הבא, שאני מאמין שיעבור. בתפקידי אני נפגש עם ראשי המשק שמציינים בפניי כמה המדינה והמשק זקוקים למשק יציב, בטח הענף שעבר משבר כל כך משמעותי".

"הרגולציה הישראלית צריכה להשתנות באופן קיצוני והדרישות הן ממש מדהימות. השטח יודע להציף את הבעיות באופן הטוב ביותר ולכן המלונאים חייבים להרים את הדגל ולהציף את העניינים אצלנו", אומר גם ח"כ רון כץ מ'יש עתיד', "יש חברי כנסת שרוצים לשנות ויעשו כל מה שאפשר. אנחנו עובדים מהר ורוצים לעזור לענף התיירות. ככל שנוריד את הרגולציה נוכל להוריד את המחירים בישראל ולעזור ליוקר המחיה".

"אני שמחה שהקורונה מאחורינו ופחות שמחה על המשבר הכלכלי שעומד לפתחנו. אני, יחד עם שר התיירות ושרת הכלכלה עומדים לרשות ענף התיירות, סיכמה שרת הפנים, איילת שקד וסיפרה שמחר תחתום כנראה על רפורמה גדולה ברישוי עסקים בה יוארכו למלונות רישיונות עסקים ל-15 שנה.

משה לאון, ראש עיריית ירושלים סיפר שכרגע בירושלים יש כ-11.5 אלף חדרים וסה"כ כ-14 אלף חדרי לינה. ב-5 שנים הקרובות תגיע העיר ל-16 אלף חדרים לעיר התיירות מס' 1 בישראל, לדבריו. "אנחנו מנסים לעשות כל העת שילוב בין המוזיאונים, האטרקציות והפעילויות. אנחנו נעשה בעיר כל העת אירועים שיביאו גם תיירים ישראלים אל העיר. הנושא הביטחוני מטריד אותנו אך אפשר להגיד שזה לא משפיע על מערב העיר וגם לא על חלקים רבים במזרח העיר", הוא אמר לסיום.

צילום: חן גלילי